כל הפוסטים בשער לנפש

דוד, תבורך על הדרך המסע והשערים,שאתה פותח עבורי,בהכשרה המופלאה בה אנו צועדים יחד. לקחת על עצמך להכשיר ולהוביל אותנו במסלול תלת שנתי של תרפיה באמנות.עפ"י הגישה האנטרופוסופית. ההכשרה שהקמת דוד, מביאה לנו בחכמה וברגישות,חוויות של עבודה אמנותית, בצבעי מים, פיסול טיפול בארגז החול, לימודי ביוגרפיה, רפואה אנטרופוסופית ומפגשים נדירים עם מטפלים באמנות ופסיכותרפיסטים. עברנו סדנאות מעצימות וחוויות מרגשות מאד, במפגש עם האמנות, כאמנות מרפאה, המייצרת עבורינו תהליכי התבוננות מודעות וריפוי. יצרת עבורי מרחב של ריפוי הקשבה ומעטפת של חום, התחלתי את דרכי כגננת בגני וולדורף, לימים ליוויתי גננות בעבודתן ואף הייתי שותפה להקמת גנים. בשנתי השלישית והאחרונה,התחלתי את עבודת הסטא'ז שלי :אני מלווה בעבודה תהליכית, של תראפיה באמנות -צוות של גננות, לאורך השנה. אני פוגשת ילדים הלומדים בבי"ס למפגשי תרפיה

אני יושבת בחדר העבודה שלי כדי לכתוב ומסתכלת סביב. המראה שלו השתנה מאוד. המראה שלו משקף את מה שהתרחש אצלי בפנים במהלך השנה האחרונה- הוא צבעוני יותר, מגוון יותר, משמח יותר ואולי לא תמיד מסודר כי תמיד מתרחש בו משהו מרתק.  יש בו תיקיות עמוסות ציורים בצבעי מים, בגירים רכים ונעימים, בצבעי פנדה שמנוניים ויש המון קופסאות צבעוניות שקורצות לי כל הזמן. מלכה כחולה בשמלת צמר מלובדת מביטה בי מהמדף , בובות משעשעות לתאטרון בובות מחייכות אלי, יש מנדלות על הקירות, מכחולים בצנצנות, טושי אקריליק במגירות, צבעי עפרונות רכים ונמרחים וגם כאלה שהם קשיחים יותר. עם כל אלה חגגתי השנה וגם פגשתי את עצמי. לעיתים חגגתי, לעיתים דמעתי. האומנות עבורי היא גם חגיגה של צבעים וחושים וגם נושאת בתוכה פוטנציאל