קורס הכרות בן 10 מפגשים, לגננים, מחנכים ואנשי טיפול. הקורס יתקיים בימי חמישי, אחת לשבועיים, בבית הספר "יאנוש קורצ'אק" בבאר שבע, בין השעות 16:00-21:00. בהנחיית דוד בנימין ודקלה דון. הקורס יחל בתאריך 20.2.20. מחיר הקורס בהרשמה מוקדמת עד סוף ינואר: 3,200 ש"ח. מתחילת פברואר ייגבה מחיר הקורס המלא, בעלות של 3,600 ש"ח. הקדימו להירשם!
השתלמות למרפאים באומנות, בהנחיית רודולף קייסבך משווייץ. בהשתלמות נלמד את עקרונות מבנה התרגילים וקישרם להתפתחות הילד. נתנסה בעבודה בחמר ונתרגל התבוננות בעבודות, תוך דגש על היבטים מרפאים. פיתוח יכולת ההתבוננות בעבודות ילדים מעניקה למטפל כלים לאבחון
ליבוד רטוב הינה מלאכה עתיקת יומין, שלה עדויות קדומות בהיסטוריה. במלאכה זו נעשה שימוש בצמר גולמי שאותו מרטיבים במים וסבון, משפשפים על מצע גס וממנו יוצרים אמנות שימושית ששימשה ועדיין משמשת בחברות מסורתיות ליצירת יריעות האוהל, שטיחים ופריטי לבוש. נחשפתי למלאכה לפני כעשור, ואני עושה בה שימוש רב בטיפול. חוקרת ומגלה את האיכויות המגוונות שיש לה להציע בהיבט הטיפולי. אשמח לשתף אתכם באחת מההתבוננויות שלי. בעודי מלבדת מיכל מצמר טבעי, הבחנתי כיצד הצמר עובר דרך ידיי תהליך עדין והדרגתי של התגשמות, ונפשי נעה איתו במטמורפוזה בין רוח לחומר. רוח שלב ראשון- הנחת הצמר מתוך גוש צמר גדול אני מושכת חתיכות צמר רכות ומניחה אותן על הגזרה השטוחה, מסדרת 3 שכבות של צמר בשתי וערב. המגע ומשיכת הצמר היבש והאווירירי מביאים
מחלת הקרוהן מוגדרת כמחלת מעיים דלקתית כרונית, קשה ומורכבת, אשר פוגעת בכמה מישורים באיכות החיים. אחוז החולים בה נמוך יחסית אך, לצערנו, הוא עולה בשנים האחרונות. מתוך היכרות אישית עם מספר חולים במחלת הקרוהן וההתמודדות היומיומית הלא פשוטה שלהם עם המחלה, חשבנו לנסות להבין את המחלה המיוחדת והמורכבת הזאת. בתחילה, רצינו להכיר את הפתולוגיה כפי שהיא מתבטאת בפגיעה הפיזית, ולפגוש את המחלה על כל היבטיה הארציים. בהמשך התבוננו במחלה מתוך הראיה האנתרופוסופית, הרוחית שלה.
הרחבת ארגז הכלים בעבודה הקבוצתית והטיפול הפרטני. במהלך הקורס נחווה את כוחה המרפא של האמנות בשילוב מעגל הקשבה, מתוך כך נתנסה בדיאלוג בין השניים כמרחב מקודש המאפשר לקולו של "השלישי" להתגלות.
פעם בכמה שנים אני נתקלת בספר שמרגע שאני מתחילה לקרוא בו, הוא הולך איתי לכל מקום. גם פיסית (נמצא בתיק שלי) ובעיקר נפשית ותודעתית- אני חושבת על מה שקראתי, על מה שמתרחש בעולמן של הדמויות, מרגישה אותן ומרגישה שאני עוברת משהו בתוכי בשל החיבור העמוק הנרקם ביני לבינן. כזה הוא הספר על הילד דיבס. כשקראתי אותו בפעם הראשונה לא הבנתי איך לא הכרתי אותו עד אז. אני חושבת שהא ספר חובה לכל מי שמתעניין בעולם הטיפול, לכל הורה, לכל אדם. כשקראתי אותו בפעם הראשונה הרגשתי שאני צועדת יחד עם וירג'יניה אקסליין, מתבוננת יחד איתה בילד שאף אחד לא מקבל כמו שהוא, רואה את האיכויות הנסתרות שלו, מוטרדת איתה, מתרגשת משינויים הנגלים ממפגש למפגש. כשקראתי אותו בפעם השניה צעדתי עם דיבס.
לאור הביקוש, "שער לנפש" פותחת לימודי המשך עבור תרפיסטים שעברו הכשרה בתרפיה באמנות ומטפלים שעובדים עם אמנות ככלי טיפולי. התכנית תאפשר מרחב הדרכה וליווי, בעיקר על מקרים מהשטח. כמו כן, יתקיימו מספר מפגשים להעשרת ארגז הכלים הטיפולי, שיועברו ע"י אנשי מקצוע בתחומים שונים.
בקיץ האחרון עברתי דירה עם משפחתי מאזור המרכז לטבעון. בחרנו לעבור למקום ירוק יותר, קרוב יותר לטבע, מוקף יער. היוזמה לשינוי המשמעותי הזה נבעה מתוך דחף שלי, ולא תמיד ידעתי לענות למה. האם עברתי לכאן רק בשביל שלילדים יהיה טוב וזו בעצם הקרבה? האם כעת, כחודשיים אחרי המעבר אני שלמה עם המהלך? ידעתי שאת היצירה הזו אעשה כאן, בואדי שמאחורי הבית. דרכה אוכל אולי לענות על השאלות הללו, ולחזק את הקשר עם המקום הזה. אני לא כאחד העצים ביער הזה. טרם הכתי שורש עמוק באדמה. אולי אני יותר דומה למטפסים שמשתרכים סביב הגזע, מתפתלים בענפים בחיפושם אחרי אור השמש. המשיכה לשרכים המטפסים, היא שמביאה אותי לבחור בהם כחומר גלם. ביניהם אני יכולה להתנתק לחלוטין מהבתים הגובלים בואדי, ונדמה שאני באיזה
גליה אלעד קיבלה אבן. היא משתפת בתהליך הרגשי שעברה ומה שלמדה על עצמה בתהליך.